MixSage · כל הסיפורים · עב · EN · RU
בישראל

ערק רימונים: האניס של הלבנט והפרי של שבעת המינים

שילוב ישראלי מודרני שמחבר בין משקה עתיק לפרי עתיק עוד יותר, עם לימון וסודה.

לערק רימונים אין ממציא מתועד; זה טוויסט ביתי וברי מהשנים האחרונות, חלק מהגל שבו ערק חזר מהשוליים אל תפריטי הקוקטיילים. את ההיסטוריה של הערק בישראל אנחנו מספרים בכתבה על ערק אשכוליות. כאן הכוכב השני הוא הרימון, שיש לו בארץ מעמד מיוחד.

הרימון הוא אחד משבעת המינים שבהם ״נשתבחה ארץ ישראל״ לפי ספר דברים (ח, ח), ובספר שמות מתוארים רימונים רקומים על שולי מעיל הכוהן הגדול. הוא מופיע בשיר השירים, בפסיפסים עתיקים ובמטבעות מימי הבית השני. ידוע במיוחד 'רימון השנהב' שבמוזיאון ישראל, שנחשב שנים לחפץ מבית המקדש הראשון; ב-2004 קבעה ועדה של רשות העתיקות שהכתובת עליו מזויפת, וחלק מהחוקרים עדיין חולקים על כך.

בראש השנה נוהגים לאכול רימון ולברך ״שנרבה זכויות כרימון״. נפוצה גם האמונה שיש ברימון 613 גרגרים, כמספר המצוות, אבל ספירות בפועל מראות שהמספר משתנה מאוד מפרי לפרי. עונת הרימונים בישראל נופלת בסוף הקיץ ובסתיו, בדיוק סביב החגים, ולכן המשקה הזה מתאים במיוחד לשולחן החג.

מבחינת טעם, מיץ רימונים הוא חמצמץ ומעט עפיצי, והאניס של הערק מרכך אותו ומוסיף לו מתיקות עשבונית. כפית לימון מחדדת את הפרי, והסודה הופכת את השילוב להייבול קליל שמזכיר את מנהג הערק הארוך, כמו ערק אשכוליות.

הטיפ: בונים בכוס גבוהה מלאה קרח, ערק ראשון, אחריו מיץ רימונים ולימון, ובוחשים בעדינות לפני הסודה. הסודה נכנסת אחרונה כדי לשמור על הבועות, ובחישה אחת בלבד אחריה. עדיף מיץ רימונים טהור ולא 'משקה רימונים' ממותק, שמשתלט על הכול. טעות נפוצה היא יותר מדי ערק: האניס והרימון שניהם דומיננטיים, ומספיק מעט.

עובדה משעשעת: השם האנגלי pomegranate בא מהלטינית ופירושו בערך 'תפוח רב-גרגרים', ואותו שורש granatum נתן גם את השם לרימון היד (grenade) ולסירופ הגרנדין, שבמקור הוכן ממיץ רימונים.

למתכון באפליקציה: ערק רימונים

מקורות