מוחיטו אבטיח: הקלאסיקה מהוואנה פוגשת את פרי הקיץ הישראלי
ליים, נענע, סוכר ורום מקובה, ועכשיו גם קוביות אבטיח: גרסת חוף ישראלית לאחד הקוקטיילים הפופולריים בעולם.
- תקופה: טוויסט מודרני; המוחיטו: המאה ה-16 עד ה-20, שנוי במחלוקת
- מקום: ישראל (הטוויסט); הוואנה, קובה (המשקה ההורה)
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: ג'ולפ / סמאש
המוחיטו נחשב קוקטייל קובני, אבל המקור המדויק שלו שנוי במחלוקת. לפי סיפור אחד, כבר במאה ה-16 ערבבו בקובה אגוארדיינטה, משקה גס מקני סוכר, עם ליים, מיץ קנה ונענע, כדי לרכך את החריפות שלו. לפי סיפור אחר, הנווט האנגלי פרנסיס דרייק נקשר למשקה בשם 'אל דראקה' שהוכן עם ברנדי ובאותו שילוב בסיסי. השם עצמו אולי בא מ'מוחו', רוטב ליים קובני, או מ'מוחדיטו', 'רטוב מעט' בספרדית.
בהוואנה המוחיטו נקשר לבר לה בודגיטה דל מדיו, ועל הקיר שם תלויה כתובת המיוחסת להמינגוויי, אבל ביוגרפים שלו מטילים ספק גם בכך שהיה לקוח קבוע וגם בכך שאהב מוחיטו. בשנות ה-2000 המשקה התפוצץ בעולם כולו, ו-IBA, ארגון הברמנים הבינלאומי, מונה אותו בין הקוקטיילים הרשמיים.
מוחיטו אבטיח הוא טוויסט מודרני, ללא ממציא מתועד, שמופיע בתפריטי קיץ ברחבי העולם. בישראל הוא מרגיש מקומי במיוחד: האבטיח הוא סמל הקיץ, מדוכני הדרכים ועד אבטיח עם גבינה בולגרית בחוף, והנענע, שהיא בסיס המוחיטו, היא גם הבסיס של לימונענע ושל כוס התה המזרחית. האבטיח עצמו עתיק: המילה מופיעה כבר בספר במדבר.
אבטיח מכיל הרבה מים ומעט חומצה, ולכן הוא מרכך את הליים ומדלל את הרום. זה אומר שצריך לכוון: מעט פחות סוכר, כי האבטיח מתוק, ולפעמים קצת יותר ליים כדי שהמשקה לא יהיה שטוח.
הטיפ: כותשים בעדינות את הליים עם הסוכר, ואז את קוביות האבטיח, אבל את הנענע רק לוחצים קלות. כתישה חזקה של נענע קורעת את העלים ומשחררת מרירות. מוסיפים קרח כתוש, רום, ממלאים בסודה ובוחשים מלמטה למעלה. טעות נפוצה היא אבטיח עם גרעינים: הם נכתשים ומוסיפים טעם מר.
עובדה משעשעת: לפי מחקר גנטי מ-2021, קרוב הבר הקרוב ביותר של האבטיח המתורבת הוא מלון הקורדופאן מסודאן, שבשרו לבנבן ולא אדום-מתוק כמו האבטיח שבכוס.