MixSage · כל הסיפורים · עב · EN · RU
ספריץ / מבעבע

אפרול שפריץ: מחיילים אוסטרים בוונטו לכוס הכתומה של הקיץ

המילה שפריץ מגיעה מגרמנית, והמשקה התחיל כיין מהול במים. הדרך משם לכוס הכתומה עברה דרך פדובה, פרסומות ושינוי בעלות.

הספריץ התחיל לפני האפרול. לפי הסיפור המקובל, חיילים ופקידים אוסטרים שישבו בוונטו במאה ה-19, כשהאזור היה תחת שלטון הבסבורגי, מצאו את היינות המקומיים חזקים מדי וביקשו למהול אותם במעט מים, spritzen בגרמנית. המקורות חלוקים אם זה היה בתחילת המאה או בסופה, אבל כולם מסכימים שהבסיס היה יין לבן ומים, ואחר כך מי סודה.

את האפרול עצמו הציגו האחים לואיג'י וסילביו ברביירי ביריד הבינלאומי של פדובה ב-1919: אפריטיף כתום, מר-מתוק ודל אלכוהול יחסית לביטרים אחרים. לפי הגרסה המקובלת, בשנות ה-50 נוסחה גרסת הספריץ עם אפרול ופרוסקו והחלה להופיע בפרסומות, אם כי יש מקורות שטוענים שספריצים עם ביטר הוגשו בוונטו כבר בשנות ה-20 וה-30.

הקפיצה הגלובלית הגיעה אחרי שקבוצת קמפרי רכשה את המותג ב-2003 ודחפה את המשקה בשיווק מאסיבי ברחבי העולם. ב-2011 נכנס הספריץ לרשימת IBA. ההצלחה גם עוררה ויכוח: ב-2019 פרסם הניו יורק טיימס מאמר דעה תחת הכותרת The Aperol Spritz Is Not a Good Drink, שעורר תגובות זועמות מצד חובבי המשקה.

בישראל המשקה מוכר בשם אפרול שפריץ, והמילה שפריץ, שמוכרת בעברית המדוברת מיידיש וגרמנית, מתאימה לו בדיוק. בעשור האחרון הוא הפך לנוכחות קבועה בתפריטי הקיץ בברים ובמסעדות, עד כדי כך שטיים אאוט תל אביב פתח כתבה על קוקטיילים מבעבעים בקביעה שהאפרול שפריץ כבר לא לבד, והציע לצדו שורה של חלופות מקומיות. ברים ישראליים רבים מגישים אותו בכוס יין גדולה עם הרבה קרח ופרוסת תפוז.

טיפ של ברמן: היחס הנפוץ הוא שלושה חלקי יין מבעבע, שניים של אפרול ומעט סודה. מוזגים קודם את היין המבעבע ואז את האפרול, שהוא כבד יותר ושוקע ומתערבב לבד, וממלאים את הכוס בקרח עד למעלה, כדי שהמשקה יישאר קר ולא יימהל מהר. עובדה משעשעת: בוונציה עדיין מוכרים ספריץ גם עם ביטרים מקומיים אחרים, והגרסה עם אפרול היא רק אחת מכמה.

למתכון באפליקציה: אפרול שפריץ

מקורות