רוסיני: האח האדום של הבליני
פרוסקו ומחית תותים, וקו ישיר לבר אחד בוונציה ולמלחין שכתב את הספר של הסַפָּר מסביליה.
- תקופה: אחרי 1948, תאריך מדויק לא ידוע
- מקום: איטליה (גרסה של הבליני הוונציאני)
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: משקה מבעבע / בליני
כדי להבין את הרוסיני צריך להתחיל בבליני. את הבליני, פרוסקו עם מחית אפרסקים לבנים, מייחסים לג'וזפה צ'יפריאני מהבר של הארי בוונציה, בסביבות 1948. המשקה נקרא על שם הצייר ג'ובאני בליני, ובעקבות ההצלחה שלו נולדה משפחה שלמה של גרסאות: פרוסקו עם מחית פרי אחר, ושם של אמן איטלקי.
הרוסיני הוא הגרסה עם תותים, ונקרא על שם המלחין ג'ואקינו רוסיני, יליד 1792, שהיה ידוע גם כגורמה מושבע. מי בדיוק המציא אותו ומתי, לא ידוע: אין תיעוד למחבר אחד או לתאריך. מה שכן ברור הוא שבאיטליה הוא נחשב כיום לחלופה הנפוצה ביותר לבליני, בעיקר כשעונת האפרסקים נגמרת.
המבנה פשוט: מחית פרי קרה בתחתית, ומעליה יין מבעבע. יש שמכינים אותו עם שמפניה, אבל הגרסה הוונציאנית הטבעית היא עם פרוסקו, שמתאים לפירות בזכות הארומה הפרחונית והחומציות הקלילה שלו. בישראל עונת התותים נופלת בחורף ובתחילת האביב, וזה בדיוק הזמן שבו מחית טרייה עושה את ההבדל.
טיפ של ברמן: מוזגים את הפרוסקו לאט, על דופן הכוס, ובוחשים בעדינות פעם אחת בלבד. מחית סמיכה שוקעת ונתקעת, ופרוסקו שנמזג מהר מאבד את הבועות. כדאי לסנן את המחית מהגרעינים ולצנן גם אותה וגם את הכוס. עובדה משעשעת: רוסיני עצמו נתן את שמו גם למנה טורנדו רוסיני, סטייק עם כבד אווז ופטריות כמהין.