נגרוני: הרוזן, הג'ין והבר בפירנצה
שלושה בקבוקים, חלקים שווים, וקליפת תפוז אחת. מאחורי הפשטות הזאת עומד סיפור פלורנטיני שאף אחד לא הצליח להוכיח עד הסוף.
- תקופה: 1919 בערך (שנוי במחלוקת)
- מקום: קפה קזוני, פירנצה, איטליה
- ממציא: הרוזן קמילו נגרוני והברמן פוסקו סקרסלי (לפי המסורת)
- משפחה: משפחת הנגרוני / אפריטיף מר
לפי הסיפור המקובל, בשנת 1919 בערך ביקש הרוזן קמילו נגרוני מהברמן פוסקו סקרסלי בקפה קזוני (לשעבר קפה ג'אקוזה) בפירנצה לחזק את האמריקנו שלו. במקום סודה הוסיף סקרסלי ג'ין, והחליף את פלח הלימון בקליפת תפוז כדי לסמן שזה משקה אחר. החנות שעומדת היום במקום שבו היה בית הקפה לא משאירה זכר לסיפור.
הבעיה היא שאין קבלה מ-1919 ואין תפריט מאותה תקופה. העדות העיקרית היא זיכרונות שסיפר סקרסלי עצמו לעיתונות האיטלקית בשנות ה-60, ולפיהם הרעיון היה בכלל שלו. לפי גרסה אחרת, מגזע משפחתי שנוי במחלוקת, הממציא היה דווקא פסקל אוליבייה דה נגרוני, קצין צרפתי מאותה משפחה, וצאצא של המשפחה אף טען שרוזן בשם קמילו כלל לא מופיע באילן היוחסין. ההיסטוריונים נוטים לקבל את גרסת פירנצה, אבל בזהירות.
הנגרוני הוא נכד ישיר של משפחת קוקטיילי הקמפרי: קודם בא המילאנו-טורינו (קמפרי וורמוט), אחר כך האמריקנו עם סודה, ורק אז הג'ין. במהלך השנים התייבש המשקה בתפריטים, אבל הנוסחה בחלקים שווים נשארה סטנדרט, והיא מופיעה ברשימת הקלאסיקות של איגוד הברמנים הבינלאומי (IBA). משנת 2013 מתקיים שבוע נגרוני בינלאומי, יוזמה של מגזין Imbibe ושל קמפרי, שבו ברים בכל העולם מגישים וריאציות ותורמים לצדקה.
בישראל הנגרוני הפך בעשור האחרון לאחד מהקוקטיילים המזוהים עם ברי הקוקטיילים בתל אביב, ושבוע הנגרוני מצוין גם כאן: לפי כלכליסט, במהדורת אוקטובר 2026 השתתפו יותר מ-45 ברים ומסעדות ברחבי הארץ. חלק מהברים המקומיים מגישים גם וריאציות על בסיס טקילה או ורמוטים מקומיים, אבל הבסיס נשאר זהה.
טיפ של ברמן: נגרוני מערבבים, לא מנערים. ערבוב של 20 עד 30 שניות עם קרח קשה מוסיף בדיוק את הדילול שמרכך את המרירות, ושוק גדול אחד בכוס יחזיק את המשקה קר בלי להמיס אותו מהר. סחטו את קליפת התפוז מעל הכוס כדי שהשמנים יגיעו לפני השתייה. ועובדה קטנה: קמפרי עצמו נצבע במשך עשרות שנים בצבע קרמין, שמופק מחרקים, עד שהחברה עברה לצבע אחר.