MixSage · כל הסיפורים · עב · EN · RU
מיול / באק

מוסקו מיול: איך שלושה אנשים עם מלאי עודף המציאו קוקטייל

וודקה שאיש באמריקה לא הכיר, ג'ינג'ר בירה שלא נמכרה וספלי נחושת: המוסקו מיול נולד בלוס אנג'לס ב-1941, הרחק ממוסקבה.

הסיפור המקובל מתרחש ב-1941 בפאב Cock 'n' Bull בשדרות סאנסט בלוס אנג'לס. ג'ון ג'י. מרטין, איש חברת Heublein שהחזיקה בזכויות האמריקאיות על וודקה סמירנוף, ניסה למכור וודקה לאמריקאים שעוד לא שתו אותה. ג'ק מורגן, בעל הפאב, ייצר ג'ינג'ר בירה שלא מצאה קונים. השילוב פתר את הבעיה של שניהם. אבל גם כאן יש מחלוקת: ברמן הפאב, ווס פרייס, טען שהוא זה שהכין את המשקה הראשון.

לקוראי רוסית: הקשר למוסקבה אמיתי אבל עקיף. המותג סמירנוף התחיל במזקקה של פיוטר סמירנוב במוסקבה במאה ה-19. אחרי המהפכה של 1917 המשפחה איבדה את העסק, ובנו ולדימיר הקים אותו מחדש בגלות תחת האיות Smirnoff. בשנות ה-30 נמכרו הזכויות האמריקאיות למהגר רודולף קונט, ומשם ל-Heublein. השם ״מוסקבה״ היה, אם כן, רמז שיווקי למקור הוודקה, לא למקום שבו נולד הקוקטייל.

ספל הנחושת הוא חלק מהאגדה, ומקורו שנוי במחלוקת. לפי גרסה אחת, מהגרת בשם סופי ברזינסקי הגיעה לאמריקה עם אלפי ספלי נחושת שעיצבה ולא הצליחה למכור; את הגרסה הזאת מקדמת בעיקר חברה של צאצאיה. לפי גרסה אחרת, ההיסטוריון ג'ורג' סינקלר טוען שלפאב בסגנון אנגלי פשוט היו ספלי נחושת מלכתחילה. מה שמתועד היטב הוא שמרטין עבר בין ברים עם מצלמת פולארויד, צילם ברמנים מחזיקים את הספל ואת הבקבוק, והשאיר להם תמונה. זה היה שיווק ויראלי עשרות שנים לפני הרשתות החברתיות. כיום IBA רושמת את המשקה בקטגוריית ה״עכשוויים״.

טיפ של ברמנים: ג'ינג'ר בירה חריפה ויבשה, לא ג'ינג'ר אייל מתקתק, היא מה שנותן למשקה את ה״בעיטה״ ששמו רומז לה. ליים טרי, הרבה קרח, ומזיגה ישירה לספל או לכוס גבוהה בלי ניעור. ספל נחושת שומר על קור, אבל כדאי לבחור ספל מצופה מבפנים, כי מגע ממושך בין חומצה לנחושת חשופה אינו מומלץ.

עובדה משעשעת: ה״מיול״ הפך לשם של משפחה שלמה. מחליפים את הוודקה בבורבון, בג'ין או בטקילה ומקבלים קנטקי מיול, לונדון מיול או מקסיקן מיול.

למתכון באפליקציה: מוסקו מיול

מקורות