מאי טאי: המלחמה הגדולה של עולם הטיקי
רום ג׳מייקני, ליים, קורסאו ואורז׳ה. משקה אחד, שני ממציאים שטענו לכתר, ושם שפירושו ׳מצוין׳.
- תקופה: 1944
- מקום: טריידר ויקס, אוקלנד, קליפורניה
- ממציא: ויקטור ׳טריידר ויק׳ ברג׳רון (בטענה מתחרה של דון ביץ׳)
- משפחה: טיקי
לפי הגרסה המקובלת, ויקטור ׳טריידר ויק׳ ברג׳רון יצר את המאי טאי ב-1944 בבר שלו באוקלנד, קליפורניה. לפי הסיפור שסיפר, הוא הגיש אותו לחברים מטהיטי, שקראו ׳מאיטאי רואה אה׳, בערך ׳טוב מאוד, הכי טוב׳ בטהיטית, ומכאן השם. לפי גרסה אחרת, דון הביצ׳קומבר טען שהמשקה הוא עיבוד של ה׳קיו בי קולר׳ שיצר כבר ב-1933. המשקאות שונים למדי, ורוב החוקרים נוטים לזכות את טריידר ויק במתכון המוכר.
המתכון המקורי של ויק נבנה על רום ג׳מייקני מיושן 17 שנה מסוים, שנגמר תוך שנים ספורות בגלל הצלחת המשקה. ויק עבר לתערובות של רום ג׳מייקני ורום ממרטיניק, וזה הבסיס של רוב המתכונים הרציניים היום. ב-1953 המשקה הגיע למלונות בהוואי, ומשם התפשט לכל העולם.
בשנות ה-60 עד ה-80, עם הפופולריות של ׳מאי טאי׳ בתפריטי מלונות ונופש, נוספו לו מיץ אננס, מיץ תפוזים וגרנדין, והוא הפך למשקה פירותי ומתוק שהמקור כמעט לא מזוהה בו. אלביס פרסלי מגיש מאי טאי בסרט ׳הוואי הכחולה׳ (1961). IBA מונה אותו ברשימה הרשמית שלו.
טיפ של ברמן: אורז׳ה, סירופ שקדים, הוא הלב הסודי של המשקה. השתמשו באורז׳ה איכותי, לא בסירופ ׳שקד׳ סינתטי. מנערים קצר עם קרח כתוש, שופכים הכול לכוס, ומקשטים בענף נענע וקליפת ליים סחוטה, שלפי ויק אמורה להזכיר אי קטן עם עץ דקל.
עובדה משעשעת: סימני מסחר, תביעות והאשמות בין שני האישים נמשכו שנים. ויק עצמו כתב בחריפות על מי שטוען שהמציא את המשקה לפניו.