לאסט וורד: מהמועדון בדטרויט לקאמבק בסיאטל
ארבעה רכיבים בחלקים שווים, כמעט מאה שנה בשכחה, וברמן אחד שמצא אותו בספר ישן. זה אחד מסיפורי התחייה הגדולים של עולם הקוקטיילים.
- תקופה: 1916 (תפריט); תחייה 2003-2004
- מקום: מועדון האתלטיקה של דטרויט, ארה"ב
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: סאוור / חלקים שווים
האזכור המוקדם ביותר של הלאסט וורד הוא בתפריט של מועדון האתלטיקה של דטרויט מקיץ 1916, שם הוא היה הקוקטייל היקר ברשימה. מי המציא אותו, לא ידוע.
בספר Bottoms Up! של טד סושייה מ-1951, המשקה מיוחס לפרנק פוגרטי, אמן וודוויל שהופיע באותן שנים, שלפי הספר הציג אותו במועדון. אבל לפי מחקרים מאוחרים, פוגרטי ביקר במועדון בדצמבר 1916, אחרי שהתפריט כבר הודפס, ולכן סביר שהוא הפיץ את המשקה ולא המציא אותו. בתקופת היובש, שהתחילה כמה שנים אחר כך, המשקה כמעט נעלם.
התחייה הגיעה בתחילת שנות האלפיים: הברמן מורי סטנסון מבר זיג זג בסיאטל מצא את המתכון בעותק ישן של ספרו של סושייה והכניס אותו לתפריט, סביב 2003 או 2004 לפי מקורות שונים. המשקה הפך ללהיט מקומי בסיאטל ובפורטלנד, ומשם לקלאסיקה בכל העולם, והוא נמצא היום ברשימת IBA. ההצלחה שלו גם הולידה תבנית של משקאות בחלקים שווים, כמו הפייפר פליין.
טיפ של ברמן: היופי בחלקים שווים הוא גם המלכודת. שרטרז ירוק ומרסקינו הם ליקרים חזקים בטעמם, ולכן כדאי למדוד בדיוק, להשתמש בליים סחוט טרי בלבד ולנער חזק עם הרבה קרח, כדי שהדילול יחבר את כולם. מגישים בכוס קוקטייל צוננת, בלי קרח. עובדה משעשעת: את השרטרז הירוק מייצרים נזירים קרתוזיאנים בצרפת לפי מתכון שנשמר בסוד כבר מאות שנים.