MixSage · כל הסיפורים · עב · EN · RU
סאוור

גימלט: ג'ין, ליים והצי המלכותי

קוקטייל של שני מרכיבים שנקשר למלחים בריטיים, לקורדיאל ליים מבקבוק ולבלש של ריימונד צ'נדלר.

השורשים של הגימלט קשורים לצי הבריטי. במאה ה־19 קיבלו מלחים בריטים מנות של מיץ ליים או לימון נגד צפדינה, וב־1867 רשם לוקלן רוז, סוחר מסקוטלנד, פטנט על שיטה לשמר מיץ ליים בסוכר, מה שהפך לקורדיאל ליים מבקבוק. ערבוב של ג'ין עם הקורדיאל הזה היה צעד טבעי. התיאור המודפס הראשון הידוע של ״גימלט״ הוא משנת 1928: ״ג'ין, וקצת ליים״.

על השם יש שתי גרסאות. לפי אחת, הוא בא מהמקדח הקטן ״גימלט״, אולי ברמז לאופי ״החודר״ של המשקה. לפי אחרת, הוא קרוי על שם רופא הצי סר תומאס גימלט, שכביכול עודד מלחים לשתות ליים בדרך זו, אבל בהספדים שלו אין לכך כל אזכור, כך שהגרסה הזו מפוקפקת.

ספר הסבוי מ־1930 קבע חלקים שווים של ג'ין וקורדיאל ליים. ריימונד צ'נדלר הנציח את הגימלט ב״הפרידה הארוכה״ (1953), שם נאמר ש״גימלט אמיתי הוא חצי ג'ין וחצי מיץ ליים של רוז ותו לא״. היום רוב הברים מכינים אותו עם ליים סחוט טרי וסירופ סוכר, ביחס של בערך ארבעה חלקים ג'ין לחלק ליים.

טיפ של ברמן: הגימלט הוא מבחן של איזון. הליים משתנה מפרי לפרי, אז טעמו ותקנו את הסוכר. נערו חזק עם הרבה קרח לדילול נכון, וסננו לכוס קוקטייל מצוננת. מי שרוצה להתקרב לטעם ההיסטורי בלי קורדיאל תעשייתי יכול להכין קורדיאל ביתי ממיץ ליים, קליפותיו וסוכר, שגם שומר על טעם אחיד בין פרי לפרי.

עובדה משעשעת: הוויכוח בין קורדיאל מבקבוק לבין ליים טרי הוא אחד הדיונים הוותיקים בעולם הקוקטיילים, והתשובה של צ'נדלר הייתה חד־משמעית.

למתכון באפליקציה: גימלט

מקורות