קרחיו: הקפה הספרדי שחצה את האוקיינוס למקסיקו
אספרסו עם טיפה של משקה חזק: מסורת של בתי קפה בספרד, שהפכה בשנים האחרונות לקוקטייל מנוער וקר במקסיקו.
- תקופה: לא ידוע (מסורת ספרדית ותיקה; הגרסה המקסיקנית הקרה בשנים האחרונות)
- מקום: ספרד או קובה (שנוי במחלוקת); הגרסה הקרה ממקסיקו
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: קפה
מקור השם קרחיו לא ידוע. לפי גרסה אחת, הנפוצה ביותר, הוא נולד בקובה בתקופת השלטון הספרדי, כשחיילים ספרדים קיבלו קפה עם רום, מעין מנה קטנה של אומץ, קוראחיו בספרדית. לפי גרסה אחרת, של היסטוריון מטעם יצרן ברנדי ספרדי, המשקה שנמהל בקפה היה ברנדי ולא רום. יש גם סיפור עממי מברצלונה על פועלים שהזמינו קפה לפני שיצאו לעבודה, אבל הוא נחשב אטימולוגיה שגויה.
בספרד הקרחיו הוא קודם כל מנהג של בתי קפה: אספרסו קצר עם מעט ברנדי, רום או אניס, לרוב אחרי ארוחה. לכל אזור גרסה משלו: בוולנסיה ובקסטיון מכינים קרחיו מוצת, שבו המשקה נדלק עם סוכר, קינמון, פולי קפה וקליפת לימון לפני שמוזגים את הקפה. באיים הקנריים יש את הבראקיטו, עם חלב מרוכז, קינמון ולימון.
במקסיקו המשקה קיבל חיים חדשים. שם נפוץ להכין אותו עם ליקר ספרדי בטעם וניל והדרים, ובמקומות אחרים עם מסקל או ליקר קפה. בשנים האחרונות הפך הקרחיו המקסיקני, אספרסו וליקר מנוערים עם קרח ומוגשים קרים, לאחד המשקאות האהובים אחרי ארוחה, ואף נמכרים שם בקבוקים מוכנים. הגרסה שבמתכון שלנו היא הגרסה הזאת.
טיפ של ברמן: האספרסו חייב להיות טרי וחם בזמן הניעור, כי השמנים שלו הם שיוצרים את הקצף הבהיר. מנערים חזק עם הרבה קרח ומסננים לכוס נמוכה עם קרח טרי. אפשר גם להגיש בשיטה המסורתית: לבנות את הליקר על קרח ולמזוג מעליו את האספרסו, כך שנוצרות שתי שכבות שמתערבבות בכוס.