לימונדת בזיליקום: מקהיר של ימי הביניים ועד הלימונענע
הלימונדה עברה דרך ארוכה, ממצרים של ימי הביניים ועד רחובות פריז. הבזיליקום הוא התוספת הצעירה במשפחה.
- תקופה: לימונדה: מאה 12 עד 13 (מצרים); גרסת הבזיליקום: מודרנית
- מקום: לימונדה: מצרים; הגרסה הזו: לא ידוע
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: לימונדה / לימונענע
אחד ממתכוני הלימון המוקדמים שתועדו מופיע במצרים של המאה ה-12, בחיבור של רופא החצר אבן ג'ומיע על הלימון ושימושיו. במאה ה-13 מתועד במצרים משקה מיץ לימון ממותק בשם "קטרמיזאת". באירופה, ב-1676, מכרה בפריז "קומפני דה לימונדייה" לימונדה מתוך מכלים שהמוכרים נשאו על הגב. הלימונדה המוגזת מתועדת לראשונה ב-1833, בדוכנים בבריטניה.
הבזיליקום הוא תוספת מודרנית, בלי ממציא מתועד. הוא נכנס לתפריטי הברים בעיקר אחרי ההצלחה של הג'ין בזיל סמאש, שנוצר בהמבורג ב-2008. בישראל, קרובת המשפחה הברורה היא הלימונענע. לפי ויקיפדיה העברית, המילה נולדה בקמפיין של משרד הפרסום פוגל-לוין, שנועד להוכיח את כוחו של הפרסום על אוטובוסים של גלגלי זהב. המשקה עצמו היה אז בדוי, ובמקורות שבדקתי לא מצוינת שנת הקמפיין במדויק.
טיפ של ברמן: בזיליקום רגיש יותר מנענע. מעיכה חזקה משחירה אותו ומוציאה מרירות, לכן מספיק ללחוץ בעדינות עם הסירופ, או לנער קצרות. מסננים פעמיים כדי שלא יצופו פיסות עלים, ומקשטים בעלה שלם שמוחאים עליו כף לפני ההנחה בכוס.